יום שלישי, 27 בדצמבר 2011

מרגיש/ה אבוד/ה?


אבודים
שאלו אותי מה לעשות כשמרגישים אבודים,
ובכן:

אבוד זה מצוין
זה אומר שמשהו קצת פחות מקובע.
העולם של קודם לא היה אבוד,
אבל גם לא היה ככ כייפי.

תהליכי שינוי ולהרגיש אבודים
המחיר של תהליך שינוי הוא להרגיש לפעמים קצת אבוד,
כי מה שתפס קודם כבר לא ככ רלבנטי יותר.

יום ראשון, 18 בדצמבר 2011

3 טיפים נוספים על חרדות


הרבה אנשים כותבים לי על חרדות. הנה מכתב לדוגמא:

היי מיכל,
רציתי לספר לך שאני עדיין נלחם בחרדות, אפשר לומר כבר 5 שנים.. בתקופות משתנות - תקופות טובות, ותקופות רעות, ותקופות באמצע, ולעתים יכול להיות גם שינויים משעה לשעה,
ניסיתי לאחרונה טיפולים שונים ושינוי תזונה, ועדיין יש עליות וירידות כל הזמן.
מה עושים עם זה?

טיפ ראשון לחרדות: מה החרדות משרתות?
ד.בודקים טוב טוב טוב אם החרדות זה לא אמצעי להיות עסוק בעצמך,
במקום לחיות את החיים שלך????....

טיפ שני לחרדות: מצב כרוני
ה.מבינים שזה תיק, לכל החיים. כמו שיש אנשים שסובלים מכאבי גב, ממיגרנות, או ממחסור בכסף, אתה סובל מחרדות.
זוכרים שכל אדם ואדם שאתה פוגש ברחוב סוחב 'תיק' -
בין אם אתה יודע ובין אם לאו,
בין אם אתה רואה ובין אם לאו.
זה התיק שלך.
האם אתה מתכוון להרים אותו ולהמשיך בדרך,
או להשאר בחיים ולהיות חסר אונים מול התיק שקיבלת?
כל בחירה היא לגיטימית, אגב.

טיפ שלישי לחרדות: מי אני אהיה בלי החרדות?
ו. אולי רושמים לעצמנו על פתק משהו כמו:
'
אני מוכן לחיות את החיים שלי במלואם!!!'
או:
'
אני מוכן להפרד מהחרדות שלי.
ביי ביי חרדות  (((-:  '

איך???

חיבוקים ואיחולי הצלחה,
מיכל.


יום שני, 12 בדצמבר 2011

סרטון השראה


GET SERVICE
http://bit.ly/v-getservice  
סרט שנגע בי,
סרט שמדבר על חשיבות המשקפיים שלובשים –
באוטו, בדרך לעבודה, כשמחכים לקפה.

ואיפה זה נוגע בנו?
מה היה כתוב על הפתקית שלנו?
ומה אנחנו עושים לגבי זה?

יום שלישי, 6 בדצמבר 2011

פנג שואי ואהבה

image: www.freeimages.co.uk


פינות אהבה בפנג שואי
היו לה שתי פינות אהבה בבית –
באחת היה כסא שלא משתמשים בו,
ובשניה היה סל כביסה...

באמת ככה את רוצה שייראו חיי האהבה שלך?

את הכסא שלא משתמשים בו החלטנו לתרום –
חראם למלא את הבית / את החיים בדברים שלא צריך.

את הפינה שהתרוקנה ניקינו -
כשמזיזים דברים זו תמיד הזדמנות לנקות,
ועוד טיפ: לטפטף כמה טיפות של שמנים אתריים,

ואז העברנו שמנו שם את כוננית שעמדה שם,
ושעליה עמד עציץ.

שיקום הזוגיות באמצעות סידור הבית - פנג שואי
פינת זוגיות א' הפכה לפינה נקיה, ריחנית,
עם עציץ – משהו חי וצומח.

את פינה ב' היה מאוד פשוט לסדר:
פשוט החלפנו מקומות בין סל הכביסה,
ובין כסא חמוד, כייפי, מזמין,
ומלא בזכרונות טובים –
שתופס כעת מקום של כבוד בפינת הזוגיות ב'.

נכון שאפילו רק לקרוא על זה
עושה לנשום יותר טוב?
עושה קל יותר בלב?
מעלה חיוך – בפנים או בחוץ?
(-;


יום רביעי, 30 בנובמבר 2011

מה לעשות כשהיא לא אוהבת אותי?

שאלו אותי היום מה לעשות שכבר שנתיים
עדיין 'תקועים' על האקסית המיתולוגית.
אז כתבתי על זה מאמר,
מוזמנים.
(-:


יום שני, 28 בנובמבר 2011

להרוויח 10,000 שח, ויותר - בחודש




בעיות לגמור את החודש
ציפורה (שם בדוי) צלצלה לספר לי שהיא עשתה החודש 10,000 שח!
ושהיא לא מרגישה שהיא עושה כלום!
וזה בלי לחשב עוד כמה אלפים שאמורים להכנס עד סוף החודש...



בעיות לגמור את החודש
ורק לפני כמה חודשים היא ממש דאגה,
כי היא לא היתה בטוחה שיהיו לה 20,000 שח...

כסף זה אנרגיה
כשאנחנו עובדים נכון, ועושים דברים נכון,
הכסף מצטבר –
כמו שאהבה מצטברת, כשפועלים נכון בזוגיות.
כי כסף זה אנרגיה!

אנחנו מרוויחים יותר כסף - לא תמיד כי עבדנו יותר קשה,
אלא לפעמים – כי עבדנו יותר נכון. 


יום שלישי, 22 בנובמבר 2011

עוד על חרדות 1


הרבה אנשים כותבים לי על חרדות. הנה מכתב לדוגמא:

היי מיכל,
רציתי לספר לך שאני עדיין נלחם בחרדות, אפשר לומר כבר 5 שנים.. בתקופות משתנות - תקופות טובות, ותקופות רעות, ותקופות באמצע, ולעתים יכול להיות גם שינויים משעה לשעה,
ניסיתי לאחרונה טיפולים שונים ושינוי תזונה, ועדיין יש עליות וירידות כל הזמן.
מה עושים עם זה?


והנה כמה תשובות אפשריות:

א. לוקחים נשימה עמוקה עמוקה.
ב. עושים רשימה של כל הדברים שעזרו/עוזרים לנו,
ומקפידים לעשות את כל אלה -
בהתמדה!!!!
ג.הייתי ממליצה בעיקר על שתיה של תה קמומיל ופסיפלורה,
אומגה 3,
תרגילי רגליים - מדרגות, הליכות,
פתקים מעודדים על הקיר,
אורז מלא כמה פעמים בשבוע,
ושורשים - כל יום (גזר, סלק, בטטה('
ואם מצאת עוד דברים, אז גם אותם -
חדר כושר, לדוגמא.

(פירוט יש באתר, במאמרים על חרדות,

חיבוקים ואיחולי הצלחה,
מיכל.

יום חמישי, 17 בנובמבר 2011

יום שלישי, 15 בנובמבר 2011

אהבה ואהבה עצמית



שי שאל אותי:
מה עוצר אותנו מלהיות באהבה, כלפי עצמינו וכלפי אחרים?
אז ככה:
א.כעס!!!!
ב.כעס יכול להיות גם בצורה פאסיבית - פאסיב אגרסיב. עיכובים, שליליות, דחיות, סרובים, וכד'.
ג.ומה עם הדרך החוצה? או! אז לכן אני מפרסמת את זה ברוחניות ומיסטיקה, ולא בפסיכולוגיה אלטרנטיבית, אפילו שמתאים גם שם:
כל יום, לעשות משהו נחמד לעצמנו. משהו קטן, שלא לוקח הרבה זמן ולא עולה כסף, או ממש קצת:
כוס קפה בשמש, להוריד תמונה יפה מהנט ולתלות בחדר, להגיד לעצמנו מילה טובה.
חוסר הרצון לעשות את זה, הכבדות - זה הפאסיב אגרסיב.
לפעמים גם מרגישים את הכעס עצמו, בלי תחפושות ומסיכות, עולה.
יופי!
זה פשוט לצלוח דרך הכעס,
עד שמגיעים אל האהבה.
למרות ההרגל של הדחיות, העיכובים, היאוש וכד',
להמשיך ולהתעקש על לעשות לעצמנו טוב,
בקביעות, בהתמדה, בעקביות - פעם ביום משהו נחמד,
אפילו אם לא בא, אפילו אם זה לא מרגיש כייף, פשוט להמשיך.
בסוף ההרגל של הכעס נכנע להרגל של האהבה,
כמו שהחושך לעולם נכנע לאור.
(-:

יום שני, 14 בנובמבר 2011

מרגישה שאין לך על מי לסמוך?


אם את מרגישה שאין לך על מי לסמוך
שלאף אחד לא אכפת
שאין שם מי שיחבק אותך –
אולי יש משהו שאת צריכה ללמוד?

מה זה יכול להיות?

שהגיע הזמן לסמוך על עצמך?
לאהוב את עצמך?
תמיד להיות שם עבור עצמך?
לחבק את עצמך?
שיהיה לך ממש, אבל ממש אכפת מעצמך?


יום חמישי, 10 בנובמבר 2011

בדיחה מעניינת מאוד... האם יש משמעות לחיים?


את הבדיחה הזו אני מעתיקה מילה במילה מהמייל של שי מנמסטה,
והיא קשורה לראיון ברדיו,
כשדיברנו אם יש משמעות לדברים, או לא - 
למי שפספס
(-:


אחד אתאיסט ישב על הבר עם חבר וסיפר לו את שקרה לו בשבוע שעבר, כשטייל בהרים המושלגים:
סיפר: "אז אני הולך לי בשלג, ופתאום מגלה שאיבדתי את הצפון. לא רואה כיוון, לא רואה אופק, לא בית, לא איש. ככה התהלכתי לבדי במקום שאני לא מכיר. למחרת כבר נגמרו לי המים, האוכל, הכוח. הבנתי שאני הולך לגמור. אז אמרתי לעצמי, אין לי מה להפסיד - ירדתי על ברכיי וצעקתי לאלוהים שלכם: 'אלוהים יקר, אני לא מאמין בך, אבל עכשיו אני צריך אותך. אם לא תציל אותי עכשיו, אני אמות עוד הלילה! עכשיו הזמן שלך להוכיח לי את קיומך!"
אומר החבר שלו בהשתאות: "אז אני מבין שהוא ענה לך, אם אתה כאן בריא ושלם וכל זה".
צוחק האתאיסט ועונה: "שטויות. בדיוק אז עברו במקרה שני אסקימוזים ששמעו את הצעקה שלי ולקחו אותי הביתה".


יום שני, 8 באוגוסט 2011

סרטון חדש על פחד


כבר מזמן לא כתבתי,
מקווה שהתגעגעתם –
הזמן הוקדש לאירגון מחדש של רשימות התפוצה.

ועכשיו מתחילים מחדש,
עם סרטון קצר חדש –
משהו בנוגע לפחד...

מוזמנים להשאיר תגובה לסרטון! (-:



יום ראשון, 3 ביולי 2011

שיעמום


שעמום הוא כמו פלסטר שאתה שם על דברים שאתה לא רוצה להתעסק איתם.

פעם קרה משהו שכאב לך או העציב אותך, ופחדת שזה יקרה שוב.
מאז, בכל פעם שמתחילים לדבר על זה, אתה מתעצבן, או מתוסכל –
הכעס הזה, זה כמו גלד שאתה שם על הפצע.

וזה עדיין לא מספיק בטוח, לא מספיק רחוק מהמודעות,
ולכן אתה גם שם ענן כבד של שיעמום על העצבנות והכעס –
כמו פלסטר ששמים על פצע,
כדי שלא נראה אפילו את הפצע.

בפעם הבאה, כשחשוב לעשות משהו שמשעמם אותך, שלא מעניין אותך,
אם תלך דרך השיעמום תגלה כעס ועצבנות,
ואם תסכים לעבור גם אותם,
תגלה משהו שפעם היה חשוב לך מאוד,
אוצר יקר שהיה לך, יכולת, אפשרות,
שנפגעו –
אבל עדיין מחכים לך שתגשים אותם.

וככה שיעמום בעצם מרמז לך על פוטנציאל אדיר לצמיחה ולאושר.


יום שישי, 1 ביולי 2011

סדרי עדיפויות בחיים


זה סיפור מפורסם, בטח קראת אותו כבר,
ובכל זאת – מה הוא אומר לך?
האם החיים שלך נראים כמו שאת רוצה?

יום רביעי, 29 ביוני 2011

איך לעשות שהילדים שלך יאכלו בריא


גם הילד שלך שונא אוכל בריא?   
מה לעשות?      

ובכן, כמו בכל נושא עם ילדים:
מה עם דוגמא אישית?    
(הו, על זה לא חשבתי...)

ילדים בדרך כלל אוכלים מה שיש בבית,
ומה שאתם תאכלו –
גם הם יאכלו.

וכמו שאתם תגיבו לאוכל 'בריא' –
גם הם!
(-;


יום שני, 27 ביוני 2011

מתנה ליומולדת



היה לי יומולדת לא מזמן,
ושאלתי את עצמי –
מה אני רוצה ליומולדת?

והתשובה היתה –
לילה של שינה רצופה!!!!

האם, אולי, זו תזכורת -
להעריך את מה שיש...
(-;

ומה יש לך, שאת שוכחת להעריך?
בריאות?
ראיה?
מיטה נוחה?
ילדים?

על החתום:
אמא של אלעד.

יום חמישי, 23 ביוני 2011

יום שלישי, 21 ביוני 2011

דרמות במערכות יחסים


היא שאלה אותי כל מיני דברים על הזוגיות שלה,
ובסופו של דיון ארוך אמרתי לה שהיא צריכה לבחור –
או דרמה, או אושר.
ואחרי שנתיים, יום אחד, כשנפגשנו,
והיא עדיין היתה לבד, היא אמרה לי:
'כנראה שבחרתי בדרמה...'

למה דרמה לא עובד?
כי דרמה זה שקר.
לכן זה נקרא 'דרמה', הצגה...
ושקרים לא עובדים!

להבדיל, כמובן, מבגרות, מתקשורת, מאותנטיות,
ועוד טובין...


יום שני, 20 ביוני 2011

איך לצאת מסרטים?


נסעתי במונית שרות, והיה שם ילד שבכה נורא,
ונקרע לי הלב.

הוא לא רצה שאבא יחזיר אותו לאמא,
והוא ממש צרח,
ואני חשבתי לעצמי שבטח אמא שלו לבד, וקשה לה,
ואולי לא ככ נעים להיות איתה כשככה היא מרגישה?

ואבא שלו, בכמה שעות שיש לו לראות אותו,
מפנק אותו כאילו אין מחר?

והאמא בסרט שלה, שהוא אמיתי,
והאבא בסרט שלו, שגם הוא אמיתי,
ולילד הקטן כאילו אין בחירה –
כי יש לו רק את אמא ו/או את אבא,
עוד אין לו את החיים העצמאיים שלו.

וחשבתי לעצמי במה לברך אותו?
ואת ההורים שלו?
ובעצם, את כל אחד ואחד מאתנו שלפעמים בסרט?

ובסוף ברכתי אותו
שהוא ימצא את המקום של הנשמה,
להבדיל מהמקום של התודעה והמיינד,
שיוצרים את הסרט,

את המקום של השקט,
להבדיל מהמקום של הבלגן והסרטים,

את אותה נקודת משען, שממנה אפשר להזיז את העולם,
את אותו מקום שיודע – גם, ואולי בעיקר, אפילו כשאנחנו ממש קטנים,
מה סרט ומה לא.


יום חמישי, 16 ביוני 2011

3 דרכים לרדת במשקל + להיות טובה לעצמך


מאמר ההמשך, אחרי
3 דרכים אוהבות לרדת במשקל:

חשבתי שזה יהיה המאמר האחרון לבינתיים בסידרה על אוכל,
אבל בגלל השאלות שלכם עומדים לבוא עוד 2 פוסטים
על איך לעשות לילדים לאכול בריא.

בינתיים,
3 דרכים אוהבות לרדת במשקל:

אם יש לך שאלות נוספות אשמח לקרוא,
ואולי אפילו לענות בפוסט...
(-:
ותודה למי שהשאלות שלו/ה עזרו לי לכתוב את המאמרים.


יום שלישי, 14 ביוני 2011

הגיון מול רגש


השכל לא יכול לבחור עבורינו,
פשוט, משום שברמה השכלית תמיד יש צד שני.
בגלל זה, אגב, קורים ויכוחים,
וקשה ככ להסכים...

השכל, אם כן, אינו אמור לספק את ה'מה'.
תפקידו לעזור לנו עם ה'איך'.

אז מה בוחר את ה'מה'?
הנשמה. הלב. הרגש.

ועוד קטן –
גם עם הרגש צריך להזהר,
ולבחון טוב טוב מתי זה סרט, או דרמה, או פצע רגשי,
ומתי זה אהבה לעצמנו ולאחרים והרצון לגדול.

(-:

יום שני, 13 ביוני 2011

מרפקים וסרעפת - מה הקשר לאיכות חייך?


גילה יצאה מפה היום מרגישה אחרת.
עשינו עבודה אנרגטית – EMF, למי שמכיר –
איזון השדה האלקטרו-מגנטי.
ועבדנו גם על המרפקים –
שנמצאים באותו הקו של הסרעפת,
ופתאום נהיה ברור -

המרפקים מאפשרים לנו 'לקחת מקום',
ואם לא – הסרעפת, שנמצאת באותו קו רוחב, מתכווצת,
ואז מפסיקים לנשום ומרגישים 'קטנים'.

וככה, בפגישה אחת,
שמשלבת גם עבודה אנרגטית של שחרור מטענים מעכבים,
וגם עבודת מודעות – של להרשות לעצמנו לתפוס מקום בחיים,
יכולים פתאום להשתנות הרבה דברים בחיים...

אם נשארת עם שאלות – אשמח לקרוא (-: