יום חמישי, 10 בנובמבר 2011

בדיחה מעניינת מאוד... האם יש משמעות לחיים?


את הבדיחה הזו אני מעתיקה מילה במילה מהמייל של שי מנמסטה,
והיא קשורה לראיון ברדיו,
כשדיברנו אם יש משמעות לדברים, או לא - 
למי שפספס
(-:


אחד אתאיסט ישב על הבר עם חבר וסיפר לו את שקרה לו בשבוע שעבר, כשטייל בהרים המושלגים:
סיפר: "אז אני הולך לי בשלג, ופתאום מגלה שאיבדתי את הצפון. לא רואה כיוון, לא רואה אופק, לא בית, לא איש. ככה התהלכתי לבדי במקום שאני לא מכיר. למחרת כבר נגמרו לי המים, האוכל, הכוח. הבנתי שאני הולך לגמור. אז אמרתי לעצמי, אין לי מה להפסיד - ירדתי על ברכיי וצעקתי לאלוהים שלכם: 'אלוהים יקר, אני לא מאמין בך, אבל עכשיו אני צריך אותך. אם לא תציל אותי עכשיו, אני אמות עוד הלילה! עכשיו הזמן שלך להוכיח לי את קיומך!"
אומר החבר שלו בהשתאות: "אז אני מבין שהוא ענה לך, אם אתה כאן בריא ושלם וכל זה".
צוחק האתאיסט ועונה: "שטויות. בדיוק אז עברו במקרה שני אסקימוזים ששמעו את הצעקה שלי ולקחו אותי הביתה".


3 תגובות:

  1. .... יש כאלה שאומרים שאין מקריות, הכל קורה בזמןובמקום המתאים בגלל סיבה/ות מסויימת/ות.
    יש שמאמינים, ויש שלא.
    העיקר שנהיה בריאים ושמחים לאורך כל הדרך .

    השבמחק
  2. יש את אותו הרעיון עם הבחור שמאחר לפגישה ומחפש חניה.
    "אלוהים, אם תביא לי חניה, אני אתחיל להניח תפילין יום ולילה"
    תוכדיבור מכונית יצאה מן החניה
    "אה, אלוהים, זה בסדר, הסתדרתי."

    ואנחנו לא פעם כאלה, כי כשהבעיה ישנה אנו חשים בנוכחות שלה, ובהעדרה אנו שוכחים את המקום בה חשנו אותה, וזורקים. כמו נקודת ההבדל בין חיים למוות. העיניים אותם עיניים. רק מה שבפנים

    השבמחק