עוד סיבה למה לא לאחר

כי זה מרגיל את הלא מודע שלך לכך שהדברים יקרו קצת אחרי שאמרת...

אם אתה אומר 8 וזה 8, או אפילו 5 דקות קודם,

הלא מודע שלך יודע שאתה מתכוון למה שאתה אומר,

ושמותר להביא לך את זה גם קצת קודם –

גם כסף, זוגיות, את העיסקה הבאה...

ואם זה נהיה 08:05, או אפילו 08:15, או אפילו אחכ,

הלא מודע שלך מתחיל לפקפק:

אתה באמת רוצה את זה?

מתי?

באמת?

מתי שאמרת?

או אחכ?

או בכלל לא?

או שאולי נוותר...?

מאמר: 4 מחירים של איחורים

ברשימה של מדיטציה משנה חיים פירסמתי –

מדיטציה לנדודי שינה.

אם מעניין אותך לקבל את המייל גם:

alternatherapy@yahoo.com

או להצטרף ישירות לקבוצה:

http://groups.google.com/group/medi-group

כמה איחורים באמת עולים לך

היא אחרה בעשר דקות.

שתינו מאוד רצינו להיפגש,

והשתדלנו מאוד למצוא את הזמן,

אבל בגלל האחור לא נשאר לנו מספיק זמן לעשות את מה שרצינו.

אני מאמינה,

שאין דבר כזה 'לא בכוונה'.

מאחורי כל מה שאנחנו עושים יש כוונה,

גם אם לא מודעת.

אז למה היא לא היתה מודעת?

מה גרם לה 'להרוס' לשתינו?

איזה סוג של רגש גורם לנו 'להרוס'?

כעס?

בפעם הבאה, כשאת מאחרת, אולי כדאי לבדוק:

האם את כועסת?

על מי?

למה?

ואם כבר, אז גם -

כמה באמת עולה לך האיחור הזה?

- חלומות?

- שאיפות?

- מערכות יחסים?

- כבוד עצמי?

פספסתי משהו?

מאמר: 4 מחירים של איחורים

לחכות, או שיחכו לך?

תלמידה שלי פעם אמרה:

'מנהל אמיתי מגיע 10 דקות אחרי כולם'.

אוהו, איך שהתווכחנו.

לדעתי, מנהל אמיתי כבר יושב שם כשכולם מגיעים –

אני מאלה שמאמינים בדוגמא אישית...

נראה לי שבסוף היא הסכימה איתי,

לפחות הסכימה לנסות,

והיום יש לה את העסק שלה...

הבחירה בדרך הנוחה –

לדחות לאחכ...

תכופות עולה לנו בוויתור על החלומות שלנו.

הרצון לזכות בטיפה של ערך עצמי –

שיחכו לי...

עלול לעלות לנו במערכות יחסים.

דווקא המאמץ ודחיית הסיפוקים בטווח הקצר –

להיות בזמן, ואפילו קודם,

מעניק לנו תחושה של ערך עצמי אמיתי,

ועושה לאנשים אחרים להרגיש טוב –

שהם חשובים, שמחכים להם,

ואז קל להם להעריך אותנו ולרצות לשתף איתנו פעולה.

עוד מאמרים על ניהול