יום שני, 16 במאי 2011

מה עושים כשעצובים?


קודם כל שואלים את עצמך:
למה אני עצובה?
ואז - בוחן מציאות:
האם זה נכון?
האם זה בגלל משהו שבאמת קרה עכשיו במציאות של החיים שלך?
אם כן – כדאי לחשוב איך אני פותרת מרפאת את זה.

אבל לפעמים אין באמת סיבה במציאות שלנו למה להיות עצובים,
וזה פשוט עצב מפעם שעולה.
במקרה הזה – פשוט להיות טובים ונחמדים אל עצמנו.
(גם במקרה הראשון, האמת.)
להבין שאולי דווקא משום שעכשיו טוב,
ואת פנויה לעצמך,
פתאום באים 'מלמטה' כל מיני דברים שחיכו שתתפני אליהם קצת.

ויש עוד אפשרות –
שאולי זה מה שאת רגילה?
אולי פשוט אין לך מושג מה לעשות עם עצמך כשטוב לך?
אולי מפחיד אותך לשמוח?
נו, אז במקרה הזה – נותר לך רק לבחור...
(-;

ותודה ובאהבה למרים.


4 תגובות:

  1. כתיבה מרתקת! נגיעה כל כך ישירה וקולעת בעצב... מדהים. אני חושבת אולי, שהסיבה הראשית לכך שאנו עצובים, היא כדי שנוכל להיות שמחים. מה את חושבת ?

    השבמחק
  2. קודם כל תודה רבה על המחמאות.
    עשית לי בהחלט נעים באגו...
    (-:

    וחוץ מזה -
    אני בעד שיהיה טוב.
    את הרע לא חייבים -
    אני, לפחות, הייתי בשמחה מוותרת עליו.
    לפעמים אנחנו יוצרים רע
    כי אחרת אין לנו מספיק מוטיבציה לגדול,
    וחבל.
    אולי עדיף לחשוב על מה אני באמת רוצה,
    ובאמת להסכים שיהיה לי טוב,
    ובאמת ללכת על זה?
    ללכת אל האור, והשמחה,
    במקום לברוח מהחושך, והעצבות.
    איך?

    השבמחק
  3. לפעמים כדאי לתת לגיטימציה לעצב, לשקוע בו ולא להבהל, זה שאנחנו עצובים זה לא דבר שלילי, רק אם נתנו לו את המקום נוכל לצאת מזה, כי כאשר נלחמים בו הוא רק חוזר ובגדול. מנסיון...

    השבמחק
  4. נכון מאוד.
    ואם כבר שוקעים, כדאי לבדוק למה העצב שם,
    מה הוא בא ללמד אותנו ולהראות לנו.

    השבמחק