תכופות, כשאנחנו מבואסים אנחנו בעצם כועסים.
(ואז רבים עם מישהו, מתוך הבאסה, ואז זה עובר –
כי כעסנו. לא היינו עצובים!)
או שאנחנו פוחדים, אבל עושים הרבה רעש שנראה כמו כעס,
כדי שלא יראו –
כמו הכלבה שלי, כדי שלא ידרכו עליה לא בכוונה...
וכו'.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה