הוא בא כי הוא רצה להגמל.
בשבוע שעבר עד לפגישה הראשונה הוא שתה המון,
ואמרתי לו שהוא דווקא יכול להמשיך.
ממש לא היתה לי שום כוונה להתחיל להגביל אותו –
בשימוש במשככי כאבים.
נפגשנו רק כמה פעמים (אחכ ילדתי וחופשת לידה),
והיום, כשדיברנו, הוא אמר לי –
'אני לא יודע איך ומה, אבל אני כבר חודש לא שותה!!!'
כשמכבדים את הצורך של הגוף / הרגש במשככי כאבים,
ועובדים על מה שכואב – במקום על הסימפטומים,
הפלא ופלא – הסימפטומים / הצורך במשככי כאבים –
מתפוגג....
פשוט מקסים.
השבמחקהארה כלכך נכונה,
הערה אמיצה
אך נשאלת השאלה - האם תוך כדי בירור שורש הבעיה, מותר עדיין להמשיך לקחת את משככי הכאבים ?
כמובן,
השבמחקזו כל הנקודה, לא?
במקום ללכת נגד הגוף, הולכים איתו -
נותנים לו כמה שהוא רוצה משככי כאבים,
תוך כדי עבודה אמיתית ורצינית על מה שבאמת כואב...
שיהיה בקלות
(-: