יום ראשון, 3 ביולי 2011

שיעמום


שעמום הוא כמו פלסטר שאתה שם על דברים שאתה לא רוצה להתעסק איתם.

פעם קרה משהו שכאב לך או העציב אותך, ופחדת שזה יקרה שוב.
מאז, בכל פעם שמתחילים לדבר על זה, אתה מתעצבן, או מתוסכל –
הכעס הזה, זה כמו גלד שאתה שם על הפצע.

וזה עדיין לא מספיק בטוח, לא מספיק רחוק מהמודעות,
ולכן אתה גם שם ענן כבד של שיעמום על העצבנות והכעס –
כמו פלסטר ששמים על פצע,
כדי שלא נראה אפילו את הפצע.

בפעם הבאה, כשחשוב לעשות משהו שמשעמם אותך, שלא מעניין אותך,
אם תלך דרך השיעמום תגלה כעס ועצבנות,
ואם תסכים לעבור גם אותם,
תגלה משהו שפעם היה חשוב לך מאוד,
אוצר יקר שהיה לך, יכולת, אפשרות,
שנפגעו –
אבל עדיין מחכים לך שתגשים אותם.

וככה שיעמום בעצם מרמז לך על פוטנציאל אדיר לצמיחה ולאושר.


2 תגובות:

  1. מאמר מלא עניין (לא משעמם),על שעמום!
    לי השעמום נראה לפעמים כמו עמידה מול בור, חלל.
    מפחיד, לא יודעת מה אמצא שם...
    מלה

    השבמחק
  2. אני בהחלט מסכימה איתך וחושבת שהשעמום הוא האויב הגדול ביותר של האדם. על מנת להגיע להגשמה עצמית אנו חייבים בתור בני אדם לשים את המגרעות מאחורינו.

    השבמחק