יום שישי, 5 בנובמבר 2010

כבוד למשככי כאבים - סמים, אלכוהול, סיגריות, אוכל


הוא בא כי הוא רצה להגמל.
בשבוע שעבר עד לפגישה הראשונה הוא שתה המון,
ואמרתי לו שהוא דווקא יכול להמשיך.
ממש לא היתה לי שום כוונה להתחיל להגביל אותו –
בשימוש במשככי כאבים.

נפגשנו רק כמה פעמים (אחכ ילדתי וחופשת לידה),
והיום, כשדיברנו, הוא אמר לי –
'אני לא יודע איך ומה, אבל אני כבר חודש לא שותה!!!'

כשמכבדים את הצורך של הגוף / הרגש במשככי כאבים,
ועובדים על מה שכואב – במקום על הסימפטומים,

הפלא ופלא – הסימפטומים / הצורך במשככי כאבים –
מתפוגג....

2 תגובות:

  1. פשוט מקסים.
    הארה כלכך נכונה,
    הערה אמיצה
    אך נשאלת השאלה - האם תוך כדי בירור שורש הבעיה, מותר עדיין להמשיך לקחת את משככי הכאבים ?

    השבמחק
  2. כמובן,
    זו כל הנקודה, לא?
    במקום ללכת נגד הגוף, הולכים איתו -
    נותנים לו כמה שהוא רוצה משככי כאבים,
    תוך כדי עבודה אמיתית ורצינית על מה שבאמת כואב...

    שיהיה בקלות
    (-:

    השבמחק